רש"י
הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל: "אַתְּ הַנְּפוֹצָה בַגּוֹלָה, רוֹעָה בְגַנִּים שֶׁל אֲחֵרִים וְיוֹשֶׁבֶת בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת":
תורה תמימה
היושבת בגנים וגו'. כשישראל נכנסין לבתי כנסיות וקורין ק"ש בכונת הדעת, בקול אחד, בדעה אחת ובטעם אחד פגלפי הפשט משמע בקול אחד שלא יגביה אחד קולו יותר מזולתו, כדי שלא יבלבל כ"א לחבירו הכונה, אבל הרד"ל כתב דמכאן סמך למש"כ הרדב"ז בתשובה ח"ג סי' תמ"ו שיקראו הצבור ק"ש ביחד מלה במלה, והפי' בדעה אחת ובטעם אחד – לקבל עול מלכות שמים שלמה.
הקב"ה אומר להם, היושבת בגנים כשאתם קורין חברים פדפי' כשאתם באהבה וקבוץ אחד.
אני ופמליא שלי מקשיבים לקולך השמיעיני, אבל כשקורין בטירוף הדעת, זה מקדים וזה מאחר ואינם מכוונים דעתם, רוח הקודש צווחת ואומרת ברח דודי ודמה לך לצבי, לצבא של מעלה – הדומים לכבודך, בקול אחד בנעימה אחת פהוכמ"ש כולם כאחד עונים, וכן נאמר וקרא זה אל זה ואמר, הרי דמכונין לקרוא כולם כאחד.
על הרי בשמים – בשמי שמים העליונים פודריש בשמים בענין אל תקרא בשָׂמִים אלא בַשָׁמַיִם [ע' בסמוך אות צ"ט], והרי השמים היינו שמי השמים העליונים.
.
(שם)
(שם)
צרור המור
היושבת בגנים. מבטיח להם שהיושבת בגנים היינו אותן היושבי' בבתי מדרשית: